היום אני הולך לדבר איתך
על אחד הנושאים הכי חשובים
שאולי דיברתי איתך עליהם אי פעם
וזה איך לעבוד נכון עם המערכת הרפואית,
עבודה נכונה- יכולה להציל חיים,
עבודה לא נכונה עם המערכת הרפואית,
יכולה במקרים מסוימים להוביל ל… טוב, הבנת.
הבעיה הגדולה עד היום
הרופא היה בעל הידע ובעל הגישה לידע,
ובהתמודדות עם בעיה בריאותית- קריטי שיהיה לך ידע.
הרופא היה הסמכות העליונה כשזה מגיע לריפוי.
אבל היום, בעידן ה-AI, יש לנו כבר גישה לידע,
זה לא מחליף רופא עדיין, ובטח שמאוד חשוב
לעבוד עם זה נכון.
הנה סיטואציה מהחיים
בן דוד שלי אושפז לפני חודשיים בטיפול נמרץ
עם דלקת ריאות וקשיי נשימה משמעותיים,
(בחיים לא לעשן וייפ – השמן נתקע בריאות, ממש רע)
כמה ימים לתוך האשפוז כבר ראינו שיפור במצב שלו,
גם בעקבות הטיפולים שקיבל, גם סשן שעשינו בתודעת ריפוי…
רופאה אחת (החיובית) אמרה שהיא רואה שיפור במדדים,
והכיוון הוא טוב. רופא אחר (מומחה ריאות- פסימי) ראה מים בריאות
וכל הזמן דיבר על כמה המצב שלו קשה ואמר שהוא רוצה
לנקב לו את הריאה ולנקז לו נוזלים. (מלחיץ)
רופא אחד מסתכל על האיבר ותו לא…
רופאה אחרת מסתכלת יותר על התמונה השלמה
במצב של המטופל.
וביניהם? אנחנו.
למה להקשיב? למה להאמין? מה לעשות?
כלל אצבע לגזור ולשמור
אז כמובן שפנינו לצ'אט, ושניה לפני מה שגילינו-
כלל אצבע חשוב (!) לגזור ולשמור ליום כזה:
כשמדברים עם רופאים, תמיד להבחין בין הדיאגנוזה (העובדות)
לבין הפרוגנוזה (ההשלכות).
הדיאגנוזה- יש מים בריאות.
הפרוגנוזה- זה הולך לגדול והוא לא יוכל לנשום ואז יהיה מאוחר מדי והוא יכול למות.
לעובדות- אני נוטה להאמין,
את היתר- אני קודם כל מעמיד בסימן שאלה.
כי הפרוגנוזה אולי נכונה בחלק מהמקרים,
ובטח שלא בכל המקרים, ולא בהכרח במקרה שלך…
למילים של הרופא יש השפעה ישירה על התודעה
ומשם ישר על הגוף שלנו (אפקט הנוסבו)
הרופא המלחיץ- מפחד, והפחד שלו בקלות יכול לחלחל לתודעה ולגוף שלנו.
והכי חשוב- הגוף שלנו חכם, ובחלק גדול
מהמקרים, עם הכלים, התפיסה והגישה הנכונה
אנחנו יכולים להשפיע על מה שקורה לגוף שלנו
זה מצריך כלים, סביבה מתאימה של אנשים בתודעה הנכונה,
ולהיות פתוחים ומוכנים ללמידה.
מה הטעם באתגר בריאותי אם אנחנו
לא יוצאים ממנו אנשים חדשים, מחוברים
וטובים יותר לעצמנו?
חזרה לסיפור
חזרה לסיפור של הבן דוד שלי,
אחרי מחקר קצר בצ'אט, הבנו
שהמים הם תוצר רגיל של תהליך
הנשימה בשילוב עם העבודה של הגוף
לניקוי הדלקת, ושהגוף יכול ואכן מפנה
את הנוזלים האלה מעצמו.
הרופא התעקש על סריקת CT,
שאלתי אותו ככה:
מ-1 עד 10 עד כמה אתה חושב שזה
באמת קריטי לעשות את הבדיקה,
בהינתן המצב הכללי המשתפר של המטופל?
(10 – קריטי ממש, 1- לא קריטי בכלל)
הם אוהבים מספרים,
צריך לדבר איתם בשפה שלהם
הוא אמר 6.
אז החלטנו שנחכה יום, נראה את המצב
ואז שיחליט שוב.
נכנסו פנימה לתודעה,
עשינו תהליך לניקוי הנוזלים
(תהליך שקוראים לו KCT,
והוא מיועד במיוחד למקרים כאלה,
פרק בונוס בקורס תודעת ריפוי)
יום אחרי זה הרופא שחרר את הבדיקות,
שראו שכמות הנוזלים יורדת,
יומיים אחרי זה הוא השתחרר מבית החולים
ואני קרעתי גיד בברך חחח
אבל זה כבר למייל אחר
(דרך אגב אני כבר הולך כמעט רגיל
ועולה בכיף במדרגות)
אם היינו מקשיבים לרופא הפסימי הזה
היינו יכולים להיכנס ללופ מחורבן של בדיקות,
סיבוכים, טיפולים קשים וגל של בעיות
במקום זה- כיבדנו ודיברנו איתו, בדקנו,
טיפלנו בשורש התודעתי של הבעיה,
תקשרנו.
ושוב, כמובן תודעת ריפוי
פשוט הצילה אותנו
המסר המרכזי שלי אליך היום
הרופא הוא לא הסמכות העליונה
בריפוי שלך.
הוא שותף שלך לדרך,
וכדאי לבחור אותו,
ולעבוד איתו כמו שעובדים
עם שותף- לדבר, לשאול,
להתיעץ, לבדוק בעצמנו,
לקחת את האחריות
ולשים את עצמנו
בסביבה שלומדת
ומתפתחת.
אוהב אותך,
לריפוי ולשליחות שלך
דן
תודעת ריפוי